גיל יהושע דרייפוס הוא מדריך הורים מוסמך, מרצה ומנחה סדנאות המלווה הורים, צוותים וקהילות במפגש עם מציאות מורכבת וקשי ים יומיומיים והבחירה כיצד לחיות בתוכה.

בעבר, הוא לא תכנן לעסוק בהורות כעיסוק עיקרי.
במשך שנים התגורר בפריז כמעצב אופנת עילית, בתוך עולם של יצירה, תנועה ואסתטיקה. חייו נעו במסלול חופשי ומלא ביטוי אישי.
אך החיים הובילו אותו למסע שלא בחר: ארבעה ילדים שנולדו במקביל, כששניים מהם אובחנו בשנותיהם הראשונות עם שיתוק מוחין. כשהיו עדיין פעוטות, התאלמן.
המציאות שהכיר התפרקה, ובמקומה מופיעה מציאות חדשה. תובענית, מורכבת ומלאה באחריות שלא ניתן לדחות. מתוך ההתמודדות הזו התבהרה לו הבנה מרכזית:
המציאות אינה תמיד ניתנת לבחירה, אך האופן שבו אנו פוגשים אותה כן. הדרך שבה אנו מתבוננים, מקשיבים ופועלים בתוכה מעצבת את חוויית החיים שלנו, ואת ההורים שאנו נעשים. ההבנה הזו לא נשארה תובנה אישית; היא הפכה לדרך חיים ולבסיס עשייתו המקצועית.
מתוך רצון להעמיק ולהפוך את ניסיונו האישי ליכולת ללוות אחרים, גיל הוסמך כמדריך הורים לגיל הרך ובהמשך ניהל מעון יום שיקומי רב־תכליתי לפעוטות. במסגרת זו ליווה ילדים, הורים וצוותים מקצועיים, והיה עד לרגעים יומיומיים שבהם שינוי עדין במבט, בשפה או בנוכחות משנה את האופן שבו ילד חווה את עצמו ואת האופן שבו הוריו והצוותים החינוכיים- טיפוליים חווים אותו. ניסיון זה חידד עבורו את ההבנה שהשינוי המשמעותי ביותר אינו מתחיל בנסיבות, אלא ביחסים שאנו בונים איתן.
גישתו נשענת על שילוב בין ידע מקצועי בפסיכולוגיה התפתחותית, מערכתית והומניסטית לבין ידע שנרכש מתוך החיים עצמם: כהורה, כאלמן שנישא מחדש, וכמי שמגדל ילדים עם מוגבלות. המפגש בין העולמות יצר דרך עבודה שמבקשת לא למהר לתקן, אלא לפגוש.
לא לכפות פתרונות, אלא לאפשר תנועה פנימית שממנה נולדת בחירה.
כיום גיל מלווה הורים לילדים בגיל הרך והורים לילדים עם מוגבלות,
מנחה סדנאות לאבות ולזוגות, מרצה בפני קהילות, אנשי חינוך וצוותים טיפוליים. בהרצאותיו, ובראשן “לבחור להיות" הוא אינו מעביר ידע בלבד, אלא פותח מרחב שבו אנשים יכולים לפגוש את עצמם מחדש, ולגלות כיצד שינוי במבט משנה את הדרך כולה.
לצד עבודתו, גיל הוא גם שותף ומגיש הפודקאסט “מהדורה מוגבלת”, יחד עם נועה הראל־הנדין, פודקאסט העוסק בהורות מיוחדת וחיים מורכבים, בכנות ובהומור, מתוך החיים עצמם.
בלב כל עשייתו נמצאת הבנה פשוטה: איננו יכולים לבחור את כל מה שקורה לנו. אבל אנחנו יכולים לבחור כיצד לפגוש את זה. ובבחירה הזו מתחילה האפשרות לנשום, להתחבר, ולבנות חיים של משמעות מבפנים החוצה.

